<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן ע'</h1>
<h2>דף לג.</h2>
דין קנקן מזופף של ישראל שנתן בו גוי יינו לפי שעה, אין צריך עירוי. דלא הוי מכניסו לקיום. ולא דמי לנודות כיון שנתנו בו יין מבושל בטרם נתן בו ישראל יין חי כשר. פעם אחת שאל אחד כלי של דלעת מזופף שנותנין בו יין, והיה של ישראל, ושאל לגוי ונתן בו גוי יין לילה אחד והחזירו לישראל. ולאחר זמן מרובה שכחו שנשתמשו בו יין נסך, ומילאוהו יין המבושל והריקוהו בתוך קנקן של עץ מזופף כשר, וחזרו ועירו אותו [קנקן] לתוך חבית של יין מבושל להשתמר בתוכו, ושוב חזרו ומילאוהו את הקנקן השני יין שאינו מבושל. ושאלו את רבי. והשיב הכל אמונת אומן כי ר"ת אסר כבר כלים מזופפים [דהוי] כאילו מכניסו לקיום. ובסוף ימיו חזר בו ואמר מתחילה נאסרו על ידי ועכשיו חזרתי להתירן. שכבר נחלק בהם עם רבינו אליהו מפריש בבורייאס בחופת ר' מתתיהו בהר"ר יהודה שנשא בת ה"ר שמשון שר' אליהו היה מתירן ורבי אוסרו. וחזר בו בסוף ימיו והתירו. ולא מטעם ר' אליהו כי היה לפי שאינו מוציא שום איסור. רק חזינן שאין מכניסין לקיום. ולכך צריכין עירוב. ור"ת דיקדק מהלכות גדולות שכתוב בהם "סבור מיניה הני נמי (שוות) [נודות] שאין מכניסין לקיום" [אבל קנקנים דמוכנסים לקיום לא].
